בזמן האחרון אני מקבלת הרבה פניות ושאלות בנוגע לבנייה הקיבוצית בהרחבות. האם הבנייה החדשה צריכה להתאים את עצמה לקיבוץ ה"ישן"? האם כדאי להכניס "רוח" חדשה או לשמור על הקו הקיים? אולי כדאי לבנות בצורת בניה חדשה וכך לשקף את השינוי שעבר הקיבוץ?
קודם כל- חשוב שנבין מי בונה בתים בהרחבה של קיבוצים קיימים? לרוב מדובר במשפחות צעירות שרוצות לגדל את ילדיהם בקיבוץ. לרוב זה נובע מאחת משתי הסיבות- או שהם גדלו בקיבוץ ויש להם זיכרונות טובים שרוצים להעביר לילדיהם, או שרוצים להתרחק מהרעש העירוני והבינו שהקיבוץ המודרני עונה על צרכיהם ורצונותיהם.
החלטתם לבנות בהרחבה של קיבוץ? מצויין, החלטה קשה אחת כבר מאחוריכם!
עכשיו צריך לבדוק את התוכנית בניין עיר (תב"ע) של הקיבוץ ולקרוא את התקנון הפנימי של הקיבוץ. כך תוכלו להבין את המגבלות הפיזיות, כמה מהשטח צריך להיות שטח שירות וכמה שטח עיקרי. חוץ מזה, אני ממליצה להגיע ולעשות סיבוב בקיבוץ ובהרחבה- רק כך נוכל לראות אם מקובל לבנות בשתי קומות או רק קומת קרקע, האם יש פרגולות, האם יש מחסנים שצמודים לבתים, האם הבנייה מודרנית ויוקרתית או פשוטה וצנועה… ושאלת השאלות- איפה השמש שוקעת ואיפה זורחת? איך נוכל לנצל את משאבי הטבע באופן מקסימלי? ובעצם- איך נוכל לבנות בשיטת הבנייה הירוקה באזור?
ככל שהשנים עוברות מתחילים לבנות בתים גדולים יותר גם בקיבוצים (אחרת עדיין היינו גרים באוהלים…) ולמרות זאת- אני לא בעד ניקור עיניים. את הבנייה כדאי לתכנן לפי הצרכים שצפויים למשפחה בשנים הקרובות, עם אופציה להרחבה ובהתאם לתקציב. כמובן שאי אפשר להתעלם מהעובדה שהבית נבנה בקיבוץ קיים. בנושא הזה השאלה המרכזית היא האם אנחנו רוצים שהשכונה החדשה שאנחנו יוצרים תהיה מנותקת מהקיבוץ הותיק או שאנחנו רוצים להרגיש חלק מהם. לפי התשובה לשאלה הזו נגביל את סוג הגג, צבעי הבית, חנייה מרוכזת ונשמור את הביטוי העצמי לעיצוב הפנים של הבית ולא למראה החיצוני.
לסיכום, בנייה בקיבוץ? כדאי להשתלב בנוף המקומי ועדיין לשמור על הטעם האישי של המשפחה.
